צילום: שלומי גולדשטיין באיי הגלאפגוס
בני אנוש ממשיכים להפגין יכולות מופלאות ולצלול לעומקים בלתי נתפסים. הבסיס ליכולות אלו הינו נצר אבולוציוני המקושר לרפלקס היונק הימי. רפלקס שקיים בכל אחד ואחת מאיתנו ומאפשר לגופנו להסתגל ביעילות ומהירות לסביבה החייזרית מתחת לפני הים. איך זה עובד ואיך ניתן להפוך לצולל חופשי טוב יותר?
יונק ימי
יונקים ימיים היא קבוצה של יונקים השוכנים בעיקר בים או שמשיגים את מזונם בים.
היונקים התפתחו לראשונה על היבשה ומאוחר יותר יונקים ימיים התפתחו בהתאמה לחיים בים.
יונקים אלה מגוונים בגודלם, מגודלה של הלוטרה הימית שאורכה עד 113 ס"מ ומשקלה עד 8 ק"ג ועד למשקלו של הלווייתן הכחול שאורכו מעל 33 מ' ושוקל מעל 170 טון.
בתמונה: לוויתן כחול ולוטרה ימית.
היונקים הימיים העמוקים ביותר הם ראשתן גדול - SPERM WHALE אשר צולל לעומק של 2,250 מטרים, פיל הים - ELEPHANT SEAL אשר צולל לעומק של 2,388 מטרים ובראש הרשימה, היונק הימי העמוק בעולם, זיפיוס חלול חרטום - CUVIER’S BEAKED WHALE אשר צלילתו העמוקה ביותר עד היום נמדדה בעומק של 2,992 מטרים.
המכנה המשותף בין הצוללים העמוקים בעולם עשוי להיות מעניין לא פחות מאשר העומקים המרשימים אליהם הם צוללים. כיוון שיונקים ימיים אלו חיים במים קרים יחסית, גופם מדופן בשכבות שומן אשר מספקות הגנה משמעותית מהקור של הסביבה החיצונית. החיסרון כיונק ימי בשכבות שומן משמעותיות הוא הציפה.
ככל שהציפה הינה חיובית יותר, כמות האנרגיה שיש להשקיע על מנת להעמיק תהיה גדולה יותר.
זו גם הסיבה שיונקים ימיים עמוקים לרוב יצללו בריאות ריקות. כלומר, לאחר נשיפה ולא לאחר שאיפה.
צוללים חופשיים ניסו בעבר להתחקות אחר פרופיל הצלילה של היונקים הימיים העמוקים בעולם ולצלול גם הם צלילות עמוקות בריאות ריקות - לאחר נשיפה פאסיבית. אולם, זה הוכח כשיטה פחות יעילה משמעותית בעיקר בשל העובדה כי בשונה מהיונקים הימיים העמוקים בעולם, מרבית החמצן אצל בני אדם מאוחסן בריאות בעוד שאצל היונקים הימיים העמוקים מרבית החמצן מאוחסן בדם. בנוסף לכך, קיימת כמובן סוגיית השוואת הלחצים אשר עבורה הצולל החופשי יעדיף כמובן לצלול לעומק בריאות מלאות.
בתמונה: ראשתן גדול, פיל הים וזיפיוס.
רפלקס היונק הימי
רפלקס היונק הימי (רפלקס הצלילה) קיים אצל כל היונקים ואצל יונקים ימיים במיוחד.
רפלקס זה מכניס את הגוף למצב של חיסכון בחמצן על מנת להעלות את כמות הזמן אותה ניתן לבלות מתחת לפני המים. ההשפעות של רפלקס זה גדולות יותר במים קרים.
על מה משפיע רפלקס היונק הימי?
ברדיקארדיה - האטה בקצב הלב.
וזקונסטריקשן - היצרות של כלי הדם הפריפריאליים - הגבלת זרימת הדם לחלקים החיצוניים של הגוף כדי לשמר דם וחמצן לאיברים החיוניים ולמוח בפרט.
העתקת דם - הזרמת פלאסמה (נוזל הדם) לחלל בית החזה (בין הסרעפת לצוואר) כדי למנוע קריסה של הריאות תחת לחץ גבוה בצלילות עמוקות.
התכווצות הטחול - הפרשת מלאי זמין של כדוריות דם אדומות להגדלת כושר נשיאת החמצן.
מהם הטריגרים המרכזיים לרפלקס היונק הימי?
טמפ' (קור) – המים מובילים חם/קור בכ20% יותר מהאוויר.
לחץ הידרו-סטאטי – הלחץ האטמוספרי (הסביבתי) שיוצרים המים על הגוף.
היפרקפניה – רמת הפחמן הדו-חמצני בריאות ובדם העורקי גבוהה מהרגיל.
להיות צולל חופשי טוב יותר
הבנת פיזיולוגיה יכולה לסייע רבות בתרגול של צלילה חופשית ובבחירת כלים ישומיים נכונים לשיפור יכולת הצלילה תוך שימוש מיטבי ברפלקס היונק הימי. לסיכום המאמר בחרתי לפרט כמה עקרונות מובילים אשר יזכו לפרוט והרחבה במאמרים נפרדים.
פחמן דו חמצני הוא חברו הטוב ביותר של הצולל החופשי
מבחינה מעמיקה של הטריגרים והשפעתם על מרכיבי רפלקס היונק הימי, ניתן ללמוד כי העליה ברמת הפחמן בדם הינה בעלת האפקט המשמעותי ביותר ומכאן חשיבותה.
בנשימות ההכנה חשוב לשמור על נשימה פאסיבית בלבד ולהימנע מכל סוג של התנשמות יתר (היפר ונטילציה). התנשמות יתר לא רק מסוכנת בשל העובדה הבסיסית שהיא דוחה את גירוי הנשימה קרוב יותר ואולי אף קרוב מידי לנקודת העלפון, היא אף דוחה את רפלקס היונק הימי ויתרונותיו הרבים.
(קרא עוד)
עמידות לפחמן
פחמן דו חמצני הוא אומנם חברו הטוב ביותר של הצולל החופשי. עם זאת, גירויי הנשימה המשוייכים אליו יכולים להיות לא נעימים עד בלתי נסבלים במקרים מסויימים. לכן, ניתן ואף חשוב לשפר את העמידות הפיסית והמנטלית לעלייה ברמת הפחמן בדם. ניתן לעשות זאת באמצעות תרגול טבלאות פחמן מסוגים שונים בריאות מלאות ואף בריאות ריקות.
(קרא עוד)
צלילה ללא חימום
גישה אוונגרדית יחסית להכנה לצלילות עומק היא הגישה "ללא חימום". כלומר, לגשת לצלילה עמוקה ללא צלילות הכנה מקדימות. גישה זו הופכת להיות מקובלת יותר ויותר בקרב הצוללים העמוקים בעולם והסיבה לכך נעוצה גם היא, איך לא, ברפלקס היונק הימי. צלילה ללא הכנה עשויה להיות קשה יותר או פחות נעימה מצלילה עמוקה לאחר צלילת חימום. עם זאת, הרציונאל הוא ליזום את רפלקס היונק הימי באופן החזק ביותר והמוקדם ביותר בצלילת העומק.
(קרא עוד)
בצילום: שלומי גולדשטיין
חימום יבש יכול לעזור כדי "לפתוח" את היכולת - בלי להפעיל את רפלקס היונק הימי? משהו כמו שתים-שלוש עצירות נשימה עד לגירויי ראשון.
סופר מעניין!
תודה